ביאור:בראשית ב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית ב א: "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם"

תרגום ויקיטקסט: - ובזה כלו (הושלמו) השמים והארץ וכל צבא היצורים הממלאים אותם.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ב א.


וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ[עריכה]

"ויכלו"- מהשורש כלה שעניינו סיום והשלמה. משמעות הכתוב היא שאלוהים השלים וסיים את בריאת "השמים והארץ"-.

הדגש על המילה "וַיְכֻלּוּ" רומזת שאלוהים גמר, סיים, תם ונשלם, השלים, שם סוף לכל העבודה של בריאת היקום. אלוהים ברא את "הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם" - אולם ברגע זה, אחרי יום המנוחה, יום השבת (פסוק ג), מתחילה בריאה חדשה ונוספת - בריאת כדור הארץ, (בראשית ב ד): "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם" (פירוט).

וְכָל צְבָאָם[עריכה]

צבא השמים נזכר בכמה פסוקים אחרים ככינוי לכוכבים או למלאכים:

  • (דברים יז ג): "וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי"
  • (מלכים א כב יט): "וַיֹּאמֶר לָכֵן שְׁמַע דְּבַר ה' רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ"

אבל המילה "צבאם" רומזת גם לשמים וגם לארץ. מהו צבא הארץ?

- נראה שה"צבא" הוא אוסף היצורים והעצמים הממלאים את החלל, ואם כך ""צבא הארץ" הם... חיה ורמש ודגים וכל הצומח, גם האדם" (רמב"ן).

ומדוע נזכר "צבאם" בלשון יחיד, ולא "צבאותם"? "להורות כי השמים והארץ כלן כחות מיוחדים ונקשרים זה עם זה, שהרי כל המציאות ג' חלקים עולם המלאכים ועולם הגלגלים ועולם השפל, עולם המלאכים הם נפש לגלגלים, והגלגלים פועלים בשפלים וא"כ הכל נקשר ומיוחד זה בזה, ופסוק מלא מעיד על זה הוא שכתוב (הושע ב כג) "אענה נאם ה' אענה את השמים והם יענו את הארץ"" (רבנו בחיי).